חברים יקרים שלום רב,
רציתי לשתף אתכם ברעיון מעניין שמקונן במוחי מזה מספר ימים.
לא מזמן יצא לי לקרוא כתבה בתחום הפיזיקה לגבי החומר האפל (נקרא גם- מסה אפלה).
כתבה ששפכה אור עבורי בהקשר הטיפולי שבו אני עוסק.
אולי הכתבה לא העשירה אותי בחומר חדש, אבל הצורה שנכתבה והטיימינג שבו קראתי נכנסו בדיוק ברגע הנכון עמוק לתודעתי.
בכתבה נכתב על מרכז מחקר בשוויץ, בהרי האלפים, ששוכן מתחת לאדמה בעומק רב, בו אין השפעות אטמוספריות. כלומר, תנאים אידאליים למדידה.
במרכז המחקר מדענים מנסים מזה 25 שנים למדוד ולהבין את החומר החמקמק הזה שנקרא, החומר האפל.
אז מהו אותו החומר האפל?בתחום הפיזיקה והמדע כיום קיים ניסיון לאתר את החומר האפל, ולתת לו ביטוי אמפירי. כלומר, שפה שבה יהיה ניתן למדוד אותו.
כל זאת בעקבות התגלית של איינשטיין – תורת החלקיקים.
מאז פיזיקאים שבאו אחריו המשיכו את עבודתו.
הם הגיעו למסקנה שכל עולם החומר שאנו חשים וקוראים לו המציאות הוא סך הכל 15% מסך החומר והחוויה שבאמת קיימים מסביבנו.
כלומר, 85% הנותרים החושים שלנו אינם מסוגלים לקלוט.
אך ה85% חומר הזה עדיין קיים וזהו החומר האפל.
החומר האפל בהקשר הטיפולי
בתור מטפל, קיבלתי תובנה עמוקה מאוד לגבי התופעה שפוקדת את בני האדם ואנו מגדירים אותה כמחלה.
כלומר, אם אדם תופס רק 15% מכלל המציאות והחומר כך גם לגבי מחלות. כל מחלה שמופיעה אצל אדם, אנו תופסים סך הכול רק 15% מכלל התופעה. אך יש לזכור שישנם עוד 85% שאנו לא יכולים לקלוט בחושים ויש להם משמעות והשפעה רבה מאוד. בכל זאת מדובר ב85%.
מכאן תובנה נוספת לגבי המודע והתת מודע בטיפול.
המודע הוא סך הכל חלק קטן מסך התודעה שלנו. כאשר התת מודע תופס ללא עוררין את רוב תודעתנו ומייצר את רוב הווייתנו, אך אנו לא ערים לכך.
הרבה דברים נסתרים מהמודע שלנו ויש לזכור שהמודע הוא רק חלק קטן מכלל תודעתנו והווייתנו. לכן כשניגשים לטפל במחלה ומנסים להגדירה חשוב להבין שזה רק קצה הקרחון "הנראה לעין".
מתחת לזה מסתתרת פתולוגיה עמוקה ומורכבת שאולי אנו לא מסוגלים לקלוט בחושינו, אך היא עדיין שם. כך גם לגבי תודעתנו.
כמו כן, הבנתי העיקרית שרציתי לשתף עמכם, הייתה כמה חשוב בזמן טיפול, לתת מקום גם לעבודה התת מודעת. לפי דעתי הענווה, שם קורה רוב החולי ולכן משם גם מגיע הריפוי.
לכן חברים יקרים, אל תתנו לחושים שלכם לתעתע בכם ותזכרו שהם תופסים סך הכול בערך 15% מכלל החוויה שסביבכם.
אולי זה נשמע קצת מרתיע בהתחלה, כשמבינים את חוסר השליטה בחיינו.
אבל אפשר גם להרפות לתוך זה, לקבל ולחבק את ההבנה שאנו סך הכול בני אדם, שמוגבלים בחושינו ושיש הרבה מעבר לתפישתנו, ובגישה ענווה וחיובית זו יתאפשר מקום לריפוי לקרות.
תודה רבה, אוסקר